כל הזכויות שמורות
הבריאה סדרת מאמרים - מאמר 4
חלק מהמאמר בנושא 5 מרכזי העל השתתף עמנואל זאבי בהכנת החומר.
אזוטריקה, גיאומטריה מקודשת, גוף האדם.
במאמר הקודם, בנינו בסיס הבנות למערכת הבריאה , המערכות האנרגטיות, המערכות האתריות
והגשמיות באופן כללי. בואו נתמקד עתה במאמר זה במערכת האזוטרית הראשונה של המרכזים
האזוטריים הגבוהים של גוף האדם אך נרחיב מעט יותר בתחום זה.
לצורך הכרות יותר קרובה של כל מרכז במקביל לחמשת המרכזים אנו נושאים בחובנו חמישה
"גופים אסטרליים" אשר נבנים מסך הפעולות, התנסויות של כל מרכז בנפרד. חוץ מגוף הרגש
הרגיל (נמוך), אשר ניבנה מסך כל הלחצים של שאר המרכזים. כדי לא לייגע את הקוראים אכתוב
בקצרה על שתי גופים אסטרליים בלבד,אשר הינם: "גוף התובנה" + "גוף הדם".
כמו כן כמובן נתייחס לנושא "צבעים" אשר הינם ההבעה הראשונה של "אנרגיה".
וכהקדמה ברצוני להבהיר כמה מילים על ההבדל בין המרכזים הנ"ל לבין הצקרות?, עליהן דיברנו
מספר מילים בקצרה במאמרים הקודמים.ראו תמונה כללית המתארת את מיקומי הצקרות וצבעיהן.
למערכת הצקרות חשיבות רבה בתחזוק גוף האדם והינה מערכת משנית. דרך מערכת הצקרות עוברת
התוצרת של המרכזים. מה שיעבור בצקרות הוא מה שמערכות העל האנרגטיות מעבדות, כי שם קורה
הכול...משם הכול מתחיל.
ונעבור באופן כללי לנושא הצבעים, כאשר מדובר באנרגיות אי אפשר שלא לחבר גם את הצבע.
הצבע הינו הבעה ראשונית של אנרגיה. הצבע הינו "לבוש" העוטף את האנרגיה.
אלו הרואים אנרגיות, צבעים, רואים את המעטפת.
את האנרגיה עצמה לא רואים, אך ללא ספק היא ניתנת לתחושה.
לכל סוג אנרגיה יש את הצבע שלה.
דוגמה:
מרכז הרגש אשר הינו אנרגטי, צבעו צהוב. מרכז התנועה, אדום.
גוף האדם אשר הינו פנורמה, תיאטרון של חמשת המרכזים, פולט, מקרין אל מחוצה לו, אל תוך חלל
האורה שלל צבעים אשר הינם התוצאה של פעילות המרכזים.
בהתאם לפעילויות כך יהיו גווני הצבעים באורה.
לכל צבע יש את ההשפעה שלו. צבעים יכולים לגרום לכעס, אי נוחות, כאבי ראש, איזון, שמחה, רפיון,
חידוד וכד. בעבר העתיק כאשר לצבע היה משמעות של מעבר לקוסמטיקה, דקורציה וכד`, השימוש במשמעות
הצבעים היה למטרות דתיות, רוחניות.
לדוגמא, אצל הערבים הכפריים, עד היום אפשר לראות בתים הצבועים בתכלת, אך לא לצרכים יופי חיצוני
דקורטיבי, אלה עם מטרה בעלת משמעות כגון "נגד עיין הרע", הגנה.
הצבע הכחול הינו הצבע של מרכז האינסטינקט אשר תפקידו המרכזי הינו "הגנה".
בחצרות המלוכה באירופה שימוש בצבע היה כדי להראות נוכחות אנרגטית.
גם אצל המצרים הקדמונים לצבע הייתה משמעות עליונה ושימושית. אחת הדרכים שהייתה
לשימוש בצבע לצרכי ריפוי היה קריסטלים.
אלו הם חמשת הצבעים של חמשת המרכזים:
לבן = מרכז החשיבה.
אדום = מרכז התנועה.
כחול = מרכז האינסטינקט.
צהוב = מרכז הרגש.
ירוק = מרכז הגדילה.
דוגמה לחמשת המרכזים ניתן לראות בסקיצה הבאה.
אנו רואים את ספירלת הזהב והפנטגון הנוצר בה בגיאומטריה המקודשת כאשר הפנטגון מכיל את כוכב
הפנטגרם המראה את גוף האדם ואת 5 הצבעים עליהם אנו מדברים.
ועתה בואו ניגש בקצרה ובנפרד בכל מרכז ותכונותיו.
לבן = מרכז החשיבה.
הלבן (מח) כל הזמן אוסף נתונים, שואל ושואל "מה זה". הלבן כל הזמן רעב לפרטים,
תשוקה לנתונים. הלבן אוגר נתונים כל הזמן. הוא המחסן, הארכיון, הספרייה הענקית
של חיינו. "ספק" הנתונים למרכזים האחרים אשר הם מעליו.
כל המרכזים בגוף האדם תלויים בלבן ובמה שהוא מאחסן בתוכו. על הלבן לספק חומר
מעודכן מספריה מכובדת.
לבן = גוף התובנה (מנטל בודי).
לכל גוף בטבע יש שדה מגנטי המכיל בתוכו נתונים, רשומים אנרגטיים הקשורים לאותו גוף.
השדה המגנטי של המח הינו התובנה (מנטל בודי), המכילה את כל סך "תוצאות" החשיבה של המח.
שדה מגנטי זה הינו "האורה" של המח.
החלטות נקבעות ע"י התובנה ולא המח. המח הינו כלי. מאגר נתונים. ספק, שרת במשרה מלאה לכל
המרכזים. תוצאות ההחלטות של התובנה מותנות בכל מלאי ההיסטוריה, תוצאות הידע והניסיון
הרשומים במאגרי התובנה.
אדום = מרכז התנועה.
לאדום יש רעב של איך לעשות ולעשות, כל המערכות האוטומטיות בשליטת מרכז התנועה.
האדום הינו רמה ראשונה להתפתחות ולכן נושאים כמו סדר, זהירות, משמעת, שוכנים בו.
כמו כן האדום הוא משכנו של ההדגשה, מוציא לפועל, חם, גס, רמאי, כוחני.
האדום והלבן הינם ברמה של "שרתים - ספקים". האדום יכול להוסיף לתוצאות הבניה בהתאם
למה שמכיל מאגר הנתונים של הלבן. האדום הינו בית לרישומי דת, אמונה ורוחניות.
גוף הדם (אסטרל בודי).
אנו נולדים בלי גוף הדם. אנו נולדים "רק" עם הדם אשר הינו הבית של גוף הדם.
לאחר הלידה כאשר אנו לומדים ועושים דברים, "תוצאות" כל הפעולות מקבלות רישום
אנרגטי, מוקלטות, מתכווצות ונדחסות, בכך מתחיל להבנות גוף הדם אשר מקום מושבו
במערכת הדם. כל הפעולות המוטוריות שאנו עושים במשך היום כגון: הליכה, עבודה שחוזרת
על עצמה וכד`, נרשמת בדם, מופעלת ע"י מרכז התנועה המתפקד כמח עצמאי האחראי לכל
הפעילות האוטומטית.
ככל שפעילות חוזרת על עצמה, כך ההקלטה, הרישום האנרגטי בדם מתחזק, מעמיק, כך נבנים
שבלונות של "הרגלים" טובים וגם פחות טובים...
זאת הסיבה מדוע כל כך קשה להיפרד מהרגלים בלתי רצויים...
זאת הסיבה מדוע לפעמים אנו אומרים על אחר בעל הרגל בלתי ניתן לשליטה... "זה בדם שלו".
לסיכום:
רישומים אנרגטיים אלו המתקבצים, נדחסים, בונים את גוף הדם אשר חי במערכת הדם,
גוף זה מכיל את תוצאות היסטוריית המעשה של חיינו. התכולה האנרגטית בדם הינה ייחודית
לכל אדם ולכל חייו. חשוב לדעת מה אנו מקליטים אל תוך הדם שלנו, אשר יקבע את טבעו
של יחיד, קבוצה, עם, דת וכד`.
מושב האגו גם הוא במערכת הדם. האגו הינו גוף "זר" אשר אין מקומו בקרן הבריאה.
זה המקום לציין בכמה מילים ש... כאשר אנו מתים תכולת גוף הדם היא הנחשבת ונמדדת
ולא מה שנחשב ע"י אסכולות שונות, המצמידות כל נושא חסר כותרת תחת הכותרת "נשמה"...
לנשמה שאנו נולדים איתה יש גם שם עתיק אחר והוא: "נשמה פלנטארית". נשמה זו הינה ציוד
סטנדרטי, אנרגיה אצילית, שנייה באיכותה לאחר הרוח. הנשמה הינה ההשגחה העליונה להישרדות
האדם על כל מקבציו, הנשמה הינו "המנצחת על התזמורת".
המצרים הקדמונים קראו לגוף הדם "העצמיות השנייה", או "הנשמה השנייה", כי היא הכילה את
כל רישומי מעשיו של היחיד, ועל פיה, רישומיה נקבע המדד באם היחיד יכנס בשערי שמיים או לא.
כל נושא החניטה של המצרים הקדמונים מבוסס על מכניקה זו של אנרגיות... האם המצרים טעו...
ראו תמונה המראה את מבחן כניסת המת לעולמות הבאים, אנו רואים כי אבריו הפנימיים נשקלים
כסמל וכל מעשיו למעשה כך נבדקים, נבררים ועל פיהם מחליטים את דרכו.
בתמונה הבאה נשקלים מעשי האדמה מול הנוצה המסמלת את האלה "מהאת", היא אילת הצדק.
בתמונה נראה שורה של אלים השופטים את התוצאות.
תמונות אלו נלקחו מספר המתים המצרי.
המשך יבוא...
